מאמר 1-לא אפשרו לי "להיות מי שאני".

[contentbox width="80%" borderwidth="2" borderstyle="solid" bordercolor="000000" dropshadow="0" backgroundcolor="FFFFFF" radius="8"]חקירה ולא אמת- אין המאמרים מבקשים לתת תשובה מוחלטת אלא לעורר את החקירה האישית של כולנו כהורים והן כילדים להורינו. חקירה באמיתות מוחלטות שאנו מחזיקים בהם על איך ולמה. אמיתות שלא מאפשרות מספיק גמישות, כדי לתת חופש הן לנו כהורים והן לילדינו הבוגרים להיפתח לרמה גבוהה יותר בקשר כדי לחיות בתקשורת וקרבה שהיינו יחדיו חפצים בהם בחזוננו..[/contentbox]

מאמר מספר 1 על הנושא:

לא אפשרו לי "להיות מי שאני" .

המאמר מספר,  על המאבק הבלתי אפשרי של כל תינוק וילד מיום היולדו, להיות מי שהוא לעומת השפעת הסביבה ,שבד"כ בכוונה טובה ולא מודעת, משפיעה עליו בכל דרך להיות מי שהם.

 כל בר דעת מבין  שקשר הורים-ילדים מבוסס על העבר ועל איכות  "ההתערבות"
של הורים בגידול ילדיהם בגיל צעיר ומתבגר. "רמת ההתערבות" יכולה להיות עודף
התערבות או חוסר בהתערבות, בין אם הילד במקביל להורים נצרך לקשר, נזקק
או מתנגד ומורד.

לטובת חקירה כזאת אני מזמין אתכם לשקול את ההנחה,
שכל אדם שואף להיות "מי שהוא"
ולא מישהו שאחרים רוצים שיהיה-בין שזה נכפה עליו באופן גלוי או סמוי.
כל אדם חש במהלך חייו את המצבים הללו בהם נאבק על להיות עצמו ולרוב אנחנו נכנעים.
כל אדם זוכר מילדותו או מבגרותו לפחות יותר מהתרחשות אחת כזאת בקונפליקט
בין להיות הוא או להיות כמו אחרים. הלחץ האישי של ההורים, הרצון שלנו לעמוד
בציפיות הורים, הלחץ החברתי לעמוד בנורמות של הקבוצה שאליה שייך, המשפחה,
חברי הכיתה, נורמות השרות בצבא, קבוצה דתית. נורמות בהתייחס לירידה מהארץ,
הלימודים הנכונים, קריירה, טיול אחרי צבא, לגור במקום הנכון, לצרוך את המוצרים
וסמלי הסטטוס הנכונים. התפיסות המקובלות, שצריך ליישר קו איתם. התחום של
איך צריך להיות בינו לבינה, להיות הגבר והאישה הנכונים, לשמור את מידות המוסר
(לא לכעוס, להיות נחמד, לא לפחד, להיות נחוש…)  או האי מוסר המקובלים בתוך
קבוצות שונות(עישון, שתיה, מין, העלמות מס, ..).

בפועל ילדים מגיל צעיר באופן לא מודע ומתוך מצוקה נהפכים בלחץ הסביבה
להיות מי שהם לא, מקבלים את תבנית הסביבה, הולכים בעל כורחם נגד עצמם
ומאבדים את החיבור לעצמי שלהם. הדבר מוכח וידוע כי "האדם תבנית נוף מולדתו"
לטוב ולרע, סימן שאלה?

הנחה זו שכל אדם שואף להיות "מי שהוא" ושם אושרו, מונחת ביסוד האושר ביחסים:
בין האדם לבין עצמו,
ובין הורים לילדים לעת בגרותם,
ומבוסס על היחסים הורה-ילד מרגע לידתם , ילדותם ועד סוף חייהם.

 סיפור:

אם אבא הוא  A ואימא היא B מה האפשרויות שהילד יהיה כאשר יתבגר?
באופן פשטני 6 אפשרויות:  A   ,   אנטי-B   ,    A   ,    אנטי- AB    ,  B     ,    אנטי AB  .

האם קיימת אפשרות נוספת? כן.   שהילד יהיה הוא עצמו  C

נולדנו כ- C . אני חוזר ומדגיש- נולדנו כ- C.
אבל במהלך 3-5 שנים הראשונות C מתכסה
בשכבות של A ו-B וכל השילובים האפשריים של A ו-B עם הסביבה.
לכן האפשרות להיות C , נעלמת בחלק הראשון של חיינו בין ילדות ראשונית-
גיל שנה-שנתיים ועד שאנחנו נבחר "לעבוד עם ועל עצמנו" לחזור להיות C.
זהו אתגר המרכזי בחיים. האתגר פתוח כבחירה הדורשת יציאה מאי ידיעה לידיעה או מבורות
למודעות גבוהה יותר. להתעורר. למעשה זוהי שאיפה טבעית של האדם, בלתי ניתנת
לדיכוי להיות הוא עצמו- C   ושם אושרו ולכן "החיים" יכריחו אותו במודע או שלא במודע
להתמודד עם האפשרות הזאת.

 פריצות דרך או "חלונות בזמן" לתוך ידיעה זאת מתרחשים בד"כ בצמתי חיים סביב
גיל ה-20+(יציאה מהבית) ופעם הבאה סביב גיל 40+(משבר גיל אמצע החיים)
כמו גם בצמתי חיים נוספים ובמצבים טראומתיים שעוברים עלינו לאורך החיים.

ביתי הצעירה מיטב שהיא היום בת 27, סטודנטית לעבודה סוציאלית שנה שלשית,
היחסים בינינו מאוד מיוחדים, מלאים באהבה וחברות ביחד עם  מתחים פה ושם.
באופן מודע מקיימת מולי תהליך יציאה לעצמאות שכולל בין השאר פעולות כמו:
לא להתקשר בכל קושי אלי, להתמודד לבד, להיות בייעוץ פסיכולוגי והתפתחות עצמית
אצל מטפלים אחרים, ועוד כדי להתנתק מתבניות והתניות שקשורות אלי
בדרך למי שהיא–C.

הבשורות הרעות שבגיל צעיר אין אפשרות להיות מי שאתה.
בניגוד לחיות אשר יולדות "גורים" , זמן השהות שלהם עם הוריהם לאחר הלידה,
עד ליציאה לעצמאות הוא מינימאלי ולפעמים אפסי בהשוואה לבני אדם. לכן השפעה
הפסיכולוגית(נפשית) של הוריהם החיות אפסית לעומת הגנים איתם מגיעים כ-C.
הם יוצאים לעולם וכבר הולכים. אצל האדם הילד נמצא עם הוריו לפחות שנה
וחצי -שנתיים כתינוק עד שהולך ומתחיל להיות עצמאי כמו יונק אחר. יש לכך סיבות
פיסיולוגיות, שהראש של תינוק האדם, לא יוכל לצאת אם יישאר בבטן  עד שיגיע
לאותם יכולות כמו אצל החיות, כמו הליכה אצל איילה או גירפה וכו'.  בשנים אלו
מצטברת השפעה פסיכולוגית(נפשית) מכרעת של הוריו על התינוק לטוב ולרע .
עד גיל 3-5 הילד צובר דפוסים והתניות כתבנית הוריו וסביבתו, והוא מאבד את
היכולת שנולד כ-C  ונעשה וריאציה של A ו-B עם ה-C  שהגיע אתו.

דוגמא: תחשבו בהשאלה בטבע, על שתיל שיוצא מזרע. גדל במטע וגוזמים אותו
ומעצבים אותו כווריאציה של A ו-B . עכשיו באביב תראו במטע תפוחים איך כל
השתילים החדשים מעוצבים לאורך שורה, נגזמים בשלב ראשון ולאחר תקופה עם
יציאת הענפים "קושרים" בהדליה את ענפיהם ל-2 חוטי תיל לאורך השורה כמו "תמיכה"
קבועה. כול העצים זהים אחד לשני כמו בפס ייצור תעשייתי. במקרה הטוב בטבע
ישנם עצי פרי ללא גיזום והדליה. אפשר לראות גפנים, חרובים, עצי אגס, הם
מושפעים מהרוחות שמכופפות אותם לכיוון מסוים, מחום השמש והחמסין שמצמיא
אותם ומקור החורף שמקפיא אותם. במקרה הגרוע מחית השדה אשר מכרסמת את
שורשיהם, מעדרי העיזים  והבקר שאוכלים מענפיהם ומהמזיקים והכנימות בעליהם.
הם שורדים ומתעצבים בהשפעת הסביבה. כך שאי אפשר לא להיות מושפע ע"י
הורים, מורים, חברים, מפקדים, בוסים, מלחמות. בנוסף כל הפיכת C לווריאציית A/B
תלוי גם במצב הסוציואקונומי, אזור גיאוגרפי(תראו דרום אמריקאי לעומת סקנדינבי)
ועיתוי היסטורי. בקיצור, no way אתה נהפך בהתנהגותך למותנה באופי שלך,
מוטבע באמונות שהם לא אמת מוחלטת אלא תלויות סביבה ומצב, נסיבות וצירופי
מקרים שנקרו בדרכך או תוכננו לך ע"י אחרים.

2 ההורים אבא A ואימא B נקלעים להיות הורים שהם בעצמם "לא מי שהם" .
צריכים לקבל החלטות כדי למצוא את שביל הזהב בין אמונותיהם (הלא מודעות של
מי שהם לא) כולל רגשות ודפוסים מנטאליים  לבין טובת ילדם. זוהי מציאות סבוכה
ומבלבלת שעמה מתמודד כל הורה.

הבשורות הטובות , שיחסית לילד בגיל צעיר,
"הילד" הבוגר(גיל 16-80) כבר מעוצב ,
יצא לבגרות, יצא מהבית או התחתן . כל השפעת ההורים נמצאת כבר בראשו ואין טעם
וצורך להוסיף לחנך אותו. מה שהצלחנו ,הצלחנו ומה שלא הצלחנו, זה הזמן הגרוע
ביותר להשלים את המשימה. אנו יכולים לשחרר אותו מהתנהגותנו "הכפייתית",
מהדאגה והמפחד, או סתם מעודף אחריות. אולי גם מהרגשת כפוית הטובה
והצפיות שחלקנו מרגישים.
ו…… לשחרר את הילד הבוגר לדרכו.

בשורות טובות נוספות– כל מי שהסכים ל"שחרר" את ילדו:
מתחילים לקבל את השקעתנו חזרה ביחסים טובים יותר.

[contentbox width="500" borderwidth="3" borderstyle="solid" bordercolor="000000" dropshadow="0" backgroundcolor="FFFFFF" radius="8"]
אז למה אנחנו לא משחררים?
למה אנחנו מחזיקים את ילדנו וכולאים עצמנו..[/contentbox]

יציאה לפעולה ואך ורק יציאה לפעולה תקדם את הסיבה שבגללה אתם קוראים שורות אלו.
רק כך אני יכול לתמוך , לעזור, להביא את הפתרונות

לחצו על הקישור
לקבלת פרטים והרשמה
לקורס אינטרנטי- אצלכם בבית

או

להתקשר אלי להתייעצות : 052-5012913

או

לשלוח לי מייל:

[email protected]

באהבה , אריה 🙂

קטגוריה: הידע