פבר

למה אבא נורמטיבי, איש טוב, רוצה לקָרֵב-ו"מרחיק" את בתו

אבא שלח לי בייאוש רב התכתבות עם בתו – בת ה-25 .
הוא כתב לה מכתב בערגה, בכנות בבקשה שיישרו
את ההדורים ושיחדשו את יחסיהם.
בתו דחתה אותו והוא התעקש לקירבתה וענה לה שוב.
בייאושו שלח לי את ההתכתבות ושאל אותי מה לעשות?

אפשר ללמוד מהתכתבות:

שאבא ואדם טוב בגלל חוסר ידע יוצר התנגדות במקום קירבה!
למה יש נתק בין הורים לבין הילדים במשפחות נורמטיביות.
לראות את השגיאות!
ללמוד מה לא לעשות ומה כן לעשות.

ביחד עם זאת לא מצאתי הרבה הורים ובעיקר אבות
שכל כך מחויבים לחדש ולשנות את היחסים שלהם
עם ילדיהם כמו האב שפנה אלי, כן ירבו.

המכתב הראשון ששלח האב לבתו:

החיים קצרים וסופיים מין מרוץ שליחים
שבו יש פרק זמן שהמוסר והנמסר רצים ביחד
זהו המצב שלנו כרגע.
יום אחד ( וזה יכול לקרות בכל יום ובכל שעה )
אני אעמוד ואת תמשיכי בלעדי.. זה יקרה בוודאות …
אז למה לא להקדים. בבקשה בואי ניפגש ניישר הדורים
ונמשיך כברת דרך ביחד. אני מודע לשגיאות ולנזקים
שעשיתי בעבר ובכל זאת חפשי (ואני מקווה שתמצאי)
את הדברים הטובים, הנעימים, והמחזקים שעשיתי
בעבר עבורך והיאחזי בהם (אפילו אם הם מעטים )
אני מרגיש שהרחקנו לכת מדי עם הניתוק הזה –
את חסרה לי !

אוהב
אבא (ממש לא מושלם )

תסכימו איתי שהמכתב נוגע ללב

תשובתה של הבת

איני יכול לצטט את מכתב הבת
ככתבו וכלשונו(כי לא קיבלתי רשות לכך)
אבל אציין את הנקודות העיקריות:

– לא יודעת מה לענות
– לא יכולה להכיל את המצב
– אני במבוי סתום
– קשה לי אתך
– אתה עושה עלי מניפולציות רגשיות
– אני צריכה לשמור על עצמי.
– ממשיכה לעבד את הדברים.
– התנאי לקשר יהיה רק אם תכבד שאוכל
– להגן על עצמי ושאתה תשים את
– טובתי, רגשותיי ורצונותיי לנגד עינך.
– יש עוד דברים במכתב שבהם מתארת
– מהיכן נובע הקושי .

נקרא לכל זה הצהובים

תשובתו של האב למכתב בתו:

_____ שלום
אני מצטער שכך הבנת את המסר במכתבי.
לא הייתה כאן מניפולציה רגשית אלא קריאה לחידוש הקשר.
למיטב זיכרוני לא היו ביננו בשיחות האחרונות ריבים, אכן
הטחת בי האשמות לגבי העבר, שעם רובן הסכמתי ואני
מסכים גם היום ולוקח אחריות. האמירה לגבי סופיות החיים
גם היא אינה מניפולציה אלא עובדה יבשה אשר נכתבה כדי
להדגיש את חשיבות התזמון
– לדעתי ואם כבר נגעתי בנושא אז רק בקצרה –
חשבתי עליך ולא עלי כי אחרי מותי אני לא סבור שיהיו לי
רגשות, מחשבות, צער או הרהורי חרטה. כמו כן אני מאמין
באמת שעמוק בתוכך ישנו הצורך בקשר ביננו ממש כמו שהצורך
הזה אצלי. אין שום דבר שאני מנסה להשיג ממך כרגע וקרבתך
כאדם, לא פשוטה לי, אך חשובה. אני מרגיש הרבה כעס חבוי
וגלוי במילים שלך וזה בסדר, אני יכול כיום להכיל כעסים באופן
שונה לגמרי מאשר בעבר. ואם בעבר מדובר אני מציע לך לנסות
ולהתחבר גם לזיכרונות טובים מחיינו המשותפים – לא הכל היה
רע. לסיום אני חוזר על עמדתי ובקשתי ,בואי נדבר – ריב לא יהיה
ואם זה לא מתאים לך כיום בחייך – אחכה.
אוהב אותך מעבר למילים
אבא _____

לכאורה תגובה עניינית , כנה, נוגעת .
אז איך היא לא נגעה בבתו?
לא רק שהתגובה לא קירבה אותה,
אלא הייתה המשך ביטוי שהוא
אביה מרוכז בעצמו ולא רואה אותה.

תשובתי לאבא היקר

יקר,
אני מכיר אישית את הסיטואציה שלך מהתהליך
עם בתי הבכורה, ו"אל תדאג" זה הולך להיות
תהליך ארוך. התהליך יראה שכל פעם אתם סובלים,
פורצים את מעגל הנוחות וגדלים לנקודה הבאה .
יש נסיגה ואז אתם פורצים שוב . מה שמניע את
התהליך, לזכותך, הוא המחויבות שלך לבתך,
למערכת יחסים אוהבת. זה מה שהופך אותך
לאדם גדל ומתפתח כפי שעשית גם בזוגיות.

אתה, כרגע, בתחנה מסוימת עם בתך בתוך המסע
הזה ואני אתייחס לתחנה שאתה נמצא כרגע.

1. אתה מפספס ולא מקשיב לה.

2. סימנתי בצהוב את מה שאמרה(בגוף המייל שלה)

אני לא יכולה כרגע להכיל:
א. את עצמי.
ב. אותך אבא.
אני חסרת אונים …לא יודעת מה ואיך…

3. במקום להתייחס למקום שלה, לנסות להבין
אותה, לשאול שאלות, אתה:

– מתווכח אתה לגבי מה שהבינה ולא התכוונת בכלל.
– לא מוותר וממשיך להסביר את המייל הראשון שלך.
– מתפלסף איתה מה תהיה אחרי מותך.
– פסיכולוג שלה לגבי הכעסים שלה.
– משחק אותה לא רוצה להשיג ממנה וגם כן רוצה ממנה.

לכן:

א. עזוב את עצמך.

ב. תפסיק להסביר את עצמך.

ג. תפסיק להיות מרוכז בעצמך.

ד. תתחיל להקשיב לה.

ה. תשאל מה זה להקשיב לה.

ו. תתחיל להבין אותה ללא קשר לדיעותיך.

ז. תשאל מה זה להבין את האחר.

ח. תכתוב מכתב חדש שבו אתה מתייחס לכל הצהובים.

ט. רק לצהובים.

י. ועוד פעם לצהובים.

יא. ואם לא הבנת אותי אז תתחיל להתייחס רק לצהובים

יב. אז תמלא את בקשתה:
"זה יהיה רק אם תכבד את זה ותשים את טובתי, רגשותיי ורצונותיי לנגד עיניך"

יג. איך מבינים את האחר:
כותבים לו בצניעות "אם הבנתי נכון אז …" תצטט את הצהובים

יד. ואז שואלים שאלות נוספות כדי להבין עוד יותר על הצהובים
"למה את מתכוונת, תפרטי, תני לי דוגמאות שאני אבין…."

טו. ואז שואלים ומבקשים ממנה שתלמד אותך איך
"תכבד את זה ותשים את טובתי, רגשותיי ורצונותיי לנגד עיניך"
כי אני עיוור ונפלתי שוב ושוב, אז תראי לי את הדרך איך לעשות זאת.

טז. זה הכיוון……

יז. ולסיום כל יום 100 פעמים אתה אומר את המשפט:
"אני מצטער, סליחה, תודה, אני אוהב אותך"
כדי לנקות את "הזבל" .
איך? אתה מכין עפיפונים(זה העסק שלו) בקצב של 4 :
"אני מצטער, סליחה, תודה, אני אוהב אותך" כמו מדיטציה
וחוזר על המנאטרה באופן אוטומטי תוך כדי הכנת העפיפונים,
רוחץ כלים עם המאנטרה, מצחצח שיניים עם המאנטרה , וכו' .

אני מצטער,
סליחה,
תודה,
אני אוהב אותך
אריה

האבא ענה לי במייל חוזר:

אריה
זה מדהים כמה שזה מדויק
מתחיל מעכשיו לשנן את המנטרה
מחר אכתוב לה, אך ברשותך אשלח לך קודם

אז….

הרשמו לקורס האינטרנטי ל "יצירת קירבה ותקשורת עם ילדכם"

תוכן העיניינים :

חלק א' – הבעיות והטעויות שמרחיקות אותנו מילדינו.
חלק ב' – המפתח לקירבה- אינטלגנציה רגשית: יכולת הבעת רגשות