ילדכם כבוגרים מחפשים תחליפים לצרכים שלא סיפקתם להם- והפעם על הצורך באהבה

ילדכם כבוגרים מחפשים תחליפים לצרכים שלא סיפקתם להם. צרכים בסייסים של ילד בהקשר לרגשותיו חייבים לבוא על סיפוקם כאשר הילד צעיר. זה חיוני לצמיחה וקיום נורמאלי. הצרכים הבסיסיים הם:

אהבה, הבנה, כבוד, הערכה, בטחון.

והפעם ניקח לדוגמא את הצורך בחום ואהבה. זהו הצורך הבסיסי ביותר.

נתייחס לחום ואהבה כמו מזון המכיל ויטמינים. אם מזון "חום ואהבה" לא סופק או סופק באופן חלקי, "גוף" הנפש נפגע והמחלה היא חוסר וצמא לאהבה. בגיל בוגר גם אם מסופקת כמות גדולה של אהבה זה לא מצליח לפצות על אותו חסך מוקדם.

התגובה של "הילד הפנימי" ששוכן בתוך הילד הבוגר שלכם לחסך המוקדם היא למצוא סיפוקים חליפיים – כדי להתאזן באופן זמני.(כולנו ילדים בוגרים)

דוגמא

"אימא מעולם לא אהבה אותי ולא הפגינה חום."
  זה לא אומר שאימא אהבה או לא אהבה אותי, כן ברור שלא הפגינה חום ואהבה. אימא שלי לדוגמא, לא חיבקה אותי ולא אמרה שהיא אוהבת אותי. אבל נתנה לי את האהבה בדאגה לאוכל, בגדים ועודף דאגה. זה לא מספיק, ילד צריך חיבוק, חום, ושיגידו לו שהוא אהוב. ובעיקר יואהבו אותו ללא תנאי. שלא יחברו תוצאות שלו והתנהגות כתנאי לאהבה.

 אפשרויות תגובה של ילד כזה כבוגר למצוא תחליפים לאהבה. חלקם הפוכות אחת לשנייה.[list style="green-check-8"]

• תחליף: "צורך" לבת זוג  שלא אוהבת באופן בסיסי או לא מפגינה אהבה(כמו האימא)  מאחר שהאמונה הפנימית של הילד בעקבות היחס של האימא היא "שאני איני ניתן לאהבה". יחסים עם אדם שאוהב אותי הם בניגוד לאופיי. אז בת זוג שלא ממש אוהבת אותי או לא מפגינה אהבה מוכיחה שאני צודק.                                            נבואה שמגשימה את עצמה- אם "איני ראוי" אני מארגן את חיי באופן שיוכיח את העמדה שאיני ראוי לאהבה. כמו:
• תחליף: בחברת אחרים יש לי "צורך" להתנהג כלא קיים, נחבא אל הכלים, אין לי מה לומר או ממש מתרחק. בעקבות כך הם מתייחסים אלי כלא קיים והנבואה שלי מתגשמת "הם לא מתייחסים=לא אוהבים אותי" מה שמחזק ומוכיח לי שאני לא ראוי לאהבה.
• תחליף: "צורך" בבן זוג שאוהב אותי ומאחר שאני מאמין שאיני ראוי לאהבה לא משנה כמה אהבה ירעיף עלי אני לא מאמין שאוהבים אותי.
•  כתחליף: "צורך" לבוא בטענות, לבקר. התנהגות של בן זוג מפורשת כאי אהבה וחוסר תשומת לב תוך כדי דרישה אובססיבית לתשומת לב ואהבה עד כדי מחנק.
• כתחליף: "צורך" להתחבר לאנשים קרים וקפואים או "צורך" להיות בעצמאות מדומה ובאמירה איני זקוק לאף אחד. "צורך" להיות בודד=מאושר. כי איני יכול להכיל שמישהו מביע לי חום ואהבה . חום ואהבה=כאב שחוויתי מחברת אימא/ההורים כך שחברת אחרים=כאב.

[/list]

כל הדוגמאות הם נורמטיביות ובאות לידי ביטוי בצורה בולטת או "רכה". אבל הם קימים בכולנו ברמה כזאת או אחרת.

לסיכום, האדם הבוגר שלא קיבל אהבה בילדותו, בכל מקרה סובל. קירבה של אחרים מזכירה כאב, אבל להיכנס לבדידות לא באמת מביא לאושר והיא בריחה. לכולנו יש צורך בתשומת לב ורדיפה לקבלת חיזוקים שאוהבים אותנו בכל מיני טכניקות שסמויות מאיתנו. יוצרים לחץ על הסביבה לאהוב אותנו, מחפשים תשומת לב ע"י הצטיינות או מסכנות. שני דברים הפוכים לאותו צורך לאהבה. הרבה פעמים הרדיפה הזאת מרחיקה את הסובבים אותנו שנמאס להם.

הפתרון- עבודה פנימית חוויתית שמאפשרת להתחבר באופן עמוק לכאב , להסכים להיות איתו ובאופן מודע להבין מה קרה שם כסיפור שהיה. החוויה היא הכרחית לפתרון אמיתי.

טיפ- לאהוב את ילדכם . למה? ככה. ללא סיבה. אם יש לכם סיבה ,זו לא אהבה. אתם אוהבים את הסיבה לא את ילדכם. בגלל שהוא מתנהג "נכון", מביא "תוצאות" נכונות.

קטגוריה: בלוג