אומץ להביע רגשות ויכולת להיות פגיע הם המפתחות לקשר משפחתי בריא

למה הורים לא מצליחים לייצר קירבה? במאמר אחשוף מדוע הורים ,  המבקשים קירבה עם ילדיהם לא מצליחים ליצור אותה. בחווית ההורות היום יומית יש מתח והורים מדווחים על חוסר אונים ביחסים.

הסיבה הלא מודעת לכך היא, שרובנו מפחדים להיחשף ולהביע רגשות כדי לא להיראות לא טוב. בלי כנות והבעת רגשות לא ניתן להגיע לקירבה. אנו מתוכנתים ע"י התרבות על כל זרמיה להעמיד פנים.

____________________

האימא ישבה מולי,  השיח שלה היה מלא בכאב שנכח בכל מילה:

"הבעיה הפרטית שלי היא בעיקר עם בני הבכור שמאוד הייתי מעוניינת לשפר את התקשורת אתו….התקשורת שלי אתו תקועה.. אני מחפשת קרבה, פתיחות וכמו שאמרת בסרטונים שלך, שקצת יראה אותי כאדם משמעותי בחייו, אבל יש מחסומים רבים. הוא לא ממש נותן לי להתקרב… אף פעם לא תקשורת רגשית, הוא מאוד סגור אתנו ולא חושף כמעט שום דבר רגשי. אני מרגישה שיש לו קשיים בעיקר רגשיים ורוצה לעזור לו ולהיות קרובה יותר, ומחפשת דרך לעשות זאת."

בכל שיחה עם הורים, גיל הילדים לא משנה בני 13 או 31 , 11 או 40 הורים ולמרבה ההפתעה גם הילדים, כולם רוצים אותו דבר.

עשיתי מחקר אצל הורים וילדים כ- 120 תשובות. ומאות שיחות בהמשך למחקר, הן הילדים והן ההורים רוצים אותו דבר:

"תקשורת, קירבה, פתיחות".

וזה מה שכתבתי על הלוגו שלי.

הורים אמרו מילים רבות נוספות כמו,
דו שיח, קשר חם, חיבוק, התחשבות, כבוד,
אהבה, הקשבה, כנות, אמון, הבנה, יחד.

אז למה זה לא מצליח. למה היצירה הכי משמעותית , התקווה והרצון, חלום של הורים לאושר עם הילדים נכשל.

אותה אימא, לקראת סוף השיחה אמרה:

"זה שהצלחתי לדבר איתך, זה תרפיה, זה מראה כמה זה כואב אבל אני לא מתפרקת ובוכה, מחזיקה. היה לי טוב, הקשבת לי, אבל עם הבן לא חושפת את כל הדברים, חייבת להיות מושלמת, חייבת להיות בסדר, הולכת על ביצים חוששת להיפגע מהילד.."

ואז התגלה, היא אמרה:

"לחשוף חולשות זה לא בסדר… מהבית, אימא אמרה תהי חזקה…"

חולשה=לא בסדר, לא לחשוף מול הילדים חולשות, להביע רגשות זה חולשה, "לא ראו אותי בוכה, חוץ מהתפרצויות וזה לא בסדר… " אמרה. ככה זה שלא מביעים רגשות בסוף זה מתפרץ.

ואז שלחתי אותה לתהליך להתחיל לייצר קשר מסוג אחר עם הקרובים אליה. לשתף את הבן זוג, ההורה השני ואת הילדים בתכונות שלא אוהבת בעצמה. להביא כנות ולהיות מוכנה להראות אמיתי ולא מושלמת . כמעט תמיד אימהות מגיבות בחשש, פחד חשש מציניות, שיצחקו עלי.(אבות-גברים,  לא מספיק אמיצים לעשות את השינוי ולא מצטרפים לנשותיהם לתהליך)

ואז היא אמרה:
"אני מפחדת להיפגע לכן אני לא יכולה לשתף ברגשות"

אמרתי לה:

"את מבקשת ממני להיות בקירבה עם הילד שלך, רק רגשות יוצרים קירבה אמתית. יותר מכך, רגשות כנים פותחים את הצד השני. רגשות כנים של פחד, כאב, מבוכה, העלבות, פגיעות, מקרבים…. זה אנושי."

היא אמרה לי:

"מה שאתה אומר זה הדבר הנכון וזה המקור והדבר הכי חשוב שנאמר בפגישות שלנו והמקור לכל בעיות התקשורת שלי."

שאלתי אותה מהם 3 הדברים הכי חשובים לה בחיים. הערכים הכי משמעותיים עבורה  ואחרי מחשבה היא ענתה: "כנות, חברות ואהבה".

שאלתי אותה "איך "כנות, חברות ואהבה מסתדר עם אי שיתוף בעלך והילדים במה שעובר עלייך מבחינה רגשית בחיים."

היא המשיכה ואמרה, "אני חושבת שזו בעיה של הרבה אנשים שמעמידים פנים. ואז אתה נראה חזק, זה מתפרש בצורה שנותנים לך נקודות, אבל מרגישים שיש הרבה צביעות. לא חושפים חולשה ולכן גם לא מוכנים לקבל עזרה, כדי לא להיראות חלש."

הסברתי לה למה היא סובלת מבחינה פנימית,

"את מאמינה מצד אחד בכנות וחברות ומצד שני את לא כנה. אז יש עימות פנימי לא מודע בין האמת שלך , של הלב והרגש שלך לבין הצד הרציונלי שלך שמפחד להיות פתוח. זה קורע אותך מבפנים ומעייף אותך."

הסברתי את חשיבות התרגיל שאני שולח אותה לעשות, לתרגל כנות ופתיחות ולהסכים להראות לא טוב בחולשות שלך שאתה לא אוהב אותן.

ואז אמרה:

"הרצון היום מנוהל ע"י הצד השכלי ההגיוני שלי, שיש לו פחד להיחשף ולהראות מבוכה וחולשה. לכן אם אני יכולה בו זמנית, להגיד-אני רוצה לעשות את התרגיל כי זה מתרגל אותי להיות אמיצה, כנה ואמתית, מבטאת את עצמי, מפסיקה ללכת על ביצים סביב האנשים הקרובים אלי, נותנת דוגמא אישית לכנות מול העמדת פנים. ובאותו זמן לומר בכנות אני גם מפחדת לעשות את זה, זה כנות. ואז לקבל החלטה האם אני קופצת למים או מחכה עדיין למרות שזה נכון לעשות זאת"

לעבור את קיר הפחד. ואז אמרה  "אני צריכה להעז"

ובאותו שבוע…..קיבלתי ממנה את המייל הראשון…

"התקיימה שיחה עם הבן שלי … . אני מאוד התרגשתי . סיפרתי לו על התהליך שהביא אותי להחלטה לעשות מעשה ולשפר את הקשר אתו . הוא אמר שגם הוא רוצה לשפר, רק שהוא לא ידע מה לעשות כדי שזה יקרה . הוא אמר שהוא מאוד שמח שלקחתי את הצעד הקשה והלא פשוט הזה . הוא השתמש במונח שאני עושה ״ניתוח לב פתוח״ שלדעתי זה ממש קולע . סיפרתי לו על התהליך , על התרגיל . ….לגבי חלק מהתרגיל , הוא אמר "שחלק גדול ממה שרשום שאת לא אוהבת בעצמך…  אכן מונחים וניצבים בין שנינו , ומפריעים  ליחסים שלנו"

הוא אמר שהוא ישמח, אם מתאים לי,  לתת לי משוב ( חיובי או שלילי ) או להציב מראה כשיראה ביטוי כלשהו מהרשימה .
אני מרגישה תזוזה . וזה טוב .

באופן מפתיע ובלתי צפוי בעקבות הפחד שלה לשתף את בעלה, קיבלתי לאחר מספר ימים את המייל הבא…

"בוקר טוב

תשמע , או שאני מתאבדת שיעית או שאני באמת אמיצה .אתמול בערב דיברתי גם עם …בעלי .הרגשתי שאין לי מה להפסיד אלא רק להרוויח . הוא אמר שהוא מבין ….. . ומסכים עם הדרך מאוד… . אני חייבת לומר לך שמשיחה לשיחה אני מבינה טוב יותר את עצמי ואת מה שאני מרגישה , מבטאת את עצמי,  ולאן ולמה אני רוצה שינוי . אני מבינה , שההתנהלות שלי עד עכשיו בסיסה בילדות. אני לא בחרתי להתנהל ככה באופן מודע, הגבתי אוטומטית למציאות סביבי וזו תוצאה. אני עכשיו רוצה לבחור להתנהל אחרת !!!

תודה לך על פתיחת העיניים"

המפתח ליחסי קירבה עם ילדכם ובן הזוג:

קירבה נוצרת ע"י יצירת ה'קשר' שהוא הדבר המהותי ביותר ליצירת משפחה בריאה וחיי קהילה בריאים. יצירת 'יחסים'. לא אוכל להסביר זאת טוב יותר מכפי שברנה בראון מסבירה את המהות שמאפשרת ליצור 'קשר' ולהיות בקירבה עם אחרים:

 היא היכולת להיות פגיע.

אני מבקש לשבור את המיתוס שלהיות פגיע זו חולשה.
זה נשמע לא הגיוני, זה מנוגד למה שכולם אומרים,
למה שההורים והחברה מלמדים. אתם מבקשים
ליצור קירבה וחום ביחסים.

האמת היא שמי שלא פגיע ולא מסוגל להביע רגשות לא יכול להיות בפתיחות וליצור קירבה!

הרוב המוחלט של בני האדם , הורים וילדים מאמינים , לצערי, בדבר שיוצר דווקא את הנתק ב'קשר'. מאמינים בבושה.
הפחד שאם אחרים יראו או ידעו משהו עלי לא אהיה יותר ראוי להתקשרות ואדחה. לכולנו יש את זה.

הבסיס לבושה, היא התחושת 'אני לא מספיק טוב'….יפה, חכם, מוכשר,עשיר,רזה.

מה זה שיוצר את זה?

הפחד להיפגע. הפחד מפגיעות. הפגיעות הזאת יוצרת כאב בלתי נסבל. כולנו שונאים להיפגע.

החלק הקשה להבנה, שהגורם שמוציא אותנו, מנתק אותנו, מתוך הקשר עם האחר הוא הפחד שאני לא מספיק ראוי לקשר. אם הוא יידע שאני כך וכך… הוא ידחה אותי.

המפתח לקירבה: מעט האנשים שנמצאים ב'קשר'  של קירבה והצליחו עם ילדיהם ובני זוגם, הייתה להם תחושה של אומץ להיות לא מושלמים. הם אוטנטים.

מוכנים לוותר על הדימוי של מה שהם "אמורים להיות" בכדי להיות מי שהם,
וזה מה שיש לעשות באופן מוחלט עבור התקשרות עם האחר בקירבה.

הם אימצו לעצמם את היכולת להיות פגיעים. הם יכולים להיות פגיעים.

איך?

הם מוכנים 'לקפוץ מהמקפצה' להסתכן. לעשות דברים הנדרשים להיות בקירבה בלי שיהיה להם בטחון בתוצאה.
ראשית, הם הורים שמוכנים להשקיע במערכת היחסים עם ילדיהם,
שנית, לקחת סיכון שאולי זה יצליח ואולי לא.

2 ילדים מתוך 10 דוחים את היד המושטת של הוריהם. עם הזמן 1 מהם נפתח ואחד נשאר תקוע עם עצמו.

להפסיק לשלוט בתוצאות ולהסכים להיות פגיע. זוהי הלידה של החופש, השמחה והאהבה.

איך?

1. כדי לא להיות פגיע אנחנו משתקים את הפגיעות:
    זהו רגש. ואנחנו חונקים את הרגש. כולאים. נפגעים ולא אומרים. קשה לנו ולא משתפים. רוצים תמיכה ומרצים. רוצים להגיד לא ואומרים כן. רוצים להגיד כן ואומרים לא. נחנקים.
2. התמכרנו לצורך בוודאות. לצורך להיות מושלמים, לא לטעות.

       ברנה בראון: "אנו מנסים לשפר עד לשלמות, ובאופן מסוכן, את ילדינו. הרשו לי לספר לכם מה אנו חושבים על ילדים. מובנית בילדים מוכנות להתמודד עם קושי מהרגע שהם נולדים. וכאשר אתם מרימים את התינוקת המושלמת הזו בידיכם, תפקידנו הוא לא לומר "הביטו בה, היא מושלמת". התפקיד שלי הוא לשמור עליה מושלמת – לדאוג שהיא תגיע לקבוצת המחוננים/ספורט עד כיתה ה' ולאוניברסיטת עד כיתה ז'. זה לא תפקידנו. התפקיד שלנו הוא להביט ולומר, "את יודעת מה? את אינך מושלמת, ויש בך מוכנות להתמודדות עם קושי, אך בד בבד, את ראויה לחוש נאהבת ושייכת, ללא קשר לתוצאות שלך". זהו תפקידנו. תראו לי דור של ילדים שגדל כך, וזה יעשה סוף לבעיות של הנתק בין הורים לילדים. אנו מעמידים פנים"

האלטרנטיבה, להסכים שהילד שלך יראה אותך לעומק, יראה את הפגיעות ע"י כנות, שייתן לילדך את האפשרות בעצמו להיות כנה, אמתי ולקבל את הפחד שלו בטבעיות בלי להסתיר ולהפסיק להתאמץ לא לפחד.

אני טוב כפי שאני ולא צריך להגן על כלום בי, אז אני מקשיב, מבין, מכיל ואוהב.

"אם אני אני בגלל שאני אני

 ואתה אתה בגלל שאתה אתה

 אז אני אני ואתה אתה.

 אבל אם אני אני בגלל שאתה אתה

 ואתה אתה בגלל שאני אני

 אז אני לא אני ואתה לא אתה"

 (רבי מנחם מנדל מקוצק)

צאו לפעולה, עכשיו – זה יכול להיות אחרת:

 לחצו כאן על הקישור לקבלת פרטים

והרשמה לקורס אינטרנטי

 "כיצד לחדש את היחסים עם ילדכם"

 אצלכם בבית על המחשב

או

להתקשר אלי להתייעצות או לליווי אישי :

052-5012913

באהבה,
אריה

קטגוריה: בלוג